ארס אל המלחמה

ארס (Ares, Άρης) היה אל המלחמה. אחד מבין שניים עשר האלים האולימפיים. מקביל של מארס (Mars) מהמיתולוגיה הרומית.

מי היה ארס?

ארס נולד לזוג האלים המלכותי זאוס והרה. אבל למרות מוצאו המיוחס לא היה אהוב במיוחד, לא בקרב חבריו האלים האולימפיים ולא בקרב בני האדם. אפילו אביו זאוס זלזל וסלד ממנו. היחידה שבאמת אהבה אותו היתה האלה אפרודיטה. ארס נתפס כאל צמא דם, זה שמתמוגג ממראות סבל, הרס ומוות. הוא היה אל המלחמה הכאוטית והאלימה וגם התגלמות, או האנשה, של רוח הקרב.

גם בעולם האמיתי שמחוץ למיתולוגיה ארס לא היה אהוד במיוחד. לא נחגגו לכבודו פסטיבלים גדולים, מעטים המקדשים שהוקמו על שמו ואף פוליס לא בחרה בו כאל הראשי. מלבד חיילים שהיו מקריבים לו קורבן לפני יציאה למלחמה, רוב הפולחן לארס התקיים במחוזות צפוניים ורחוקים, תראקיה (משם נטען שהגיע) ותסאליה ובשתי ערי הלוחמים, ספרטה ותבאי.

מיתוסים על ארס

המיתוסים המועטים שנקשרים לארס ממחישים את חוסר האהדה כלפיו אצל היוונים הקדמונים. מלבד סיפור האהבה שלו עם אפרודיטה, המיתוסים בהם ארס מופיע מתארים קרבות שונים בהם כמעט תמיד צידד בצד שנלחם כנגד הגיבור ההלני. וכמעט תמיד הפסיד. כי ארס היה מעין דמות אנטי-הלנית, מסתובב עם הברברים בתראקיה ובמלחמת טרויה תמך בטרויאנים כנגד היוונים. הוא גם נחשב לאב המייסד של שבט האמזונות, אויבות היוונים. הוא זה שלימד את האמזונות את אמנות המלחמה.

סיפור האהבה בין ארס ואפרודיטה

אפרודיטה היפה אולצה להנשא לאל הנפחות הצולע הפייסטוס, אבל ליבה היה נתון לאחיו החסון ארס, איתו ניהלה מערכת יחסים אוהבת. לשניים נולדו מספר צאצאים: הרמוניה, פובוס (הפחד) ודימוס (האימה). פובוס ודימוס היו מתלווים לארס בזמן מלחמה. לפי מיתוסים מאוחרים יותר גם ארוס, אל האהבה או התשוקה, היה ילדם המשותף.

כשהפייסטוס, הבעל הנבגד, שמע מפיו של הליוס השמש על הרומן בין אפרודיטה לארס, הכעס והעלבון גאו בו. כנקמה, הוא ניצל את כישורי הנפחות שלו ויצר רשת שקופה בלתי נראית. כשאפרודיטה חשבה שבעלה הלך לעבודה, היא קראה אליה את המאהב ארס. הרשת הבלתי נראית לכדה את הנאהבים כששכבו עירומים במיטה. הפייסטוס לא הסתפק בזה וקרא לכל האלים לבוא לראות הזוג הבוגדני וללעוג לו (הומרוס, אודיסיאה 8.267-366).

ארס ואתנה. למה ליוונים היו שני אלי מלחמה?

גם אתנה וגם ארס היו אלי מלחמה מה שכמובן מעלה תהיה ודורש הסבר – למה נזקקו היוונים הקדמונים לשני אלים באותו תחום השליטה? הסיבה לחלוקה נובעת משתי נקודות מבט של היוונים לגבי המושג מלחמה: היתה את המלחמה הייצרית, של הקרב האלים והפרוע. מלחמה זו היתה בתחום האחריות של ארס. אבל לצידה היתה גם האסטרטגיה של המלחמה וזו היתה בתחומה של אתנה. ארס התענג על כאוס עקוב מדם, אתנה העריכה משמעת צבאית ושמירה על הסדר. שניהם היו חשובים באותה מידה בקרב, אבל היוונים העריכו יותר את הערכים שאתנה ייצגה ובמיתוסים בהם עמדו זה מול זה, ידה תמיד היתה על העליונה.

ארס, אתנה ודיומדס במלחמת טרויה

במלחמת טרויה ארס תמך בטרויאנים לעומת אתנה שהיתה לצד היוונים. בספר 5 של האילידאה מסופר על דיומדס היה אחד מהגיבורים הגדולים של היוונים וחביב במיוחד על האלה אתנה שליוותה אותו והעניקה לו הדרכה צמודה במלחמה. יום אחד, במהלך הקרבות, דיומדס זיהה את ארס כשהוא עוזר לטרויאנים. דיומדס לא התרגש מהנוכחות של אל בן-אלמוות והחליט להתעמת איתו ישירות. הוא הסתער על ארס כשהחנית שלו מונפת מעלה. אתנה, כרגיל לצידו, הנחתה את היד של דיומדס עד שחנית ניקבה את בטנו של ארס. ארס הדואב והפצוע נאלץ לסגת מהקרב וחזר מושפל אל האולימפוס. ובמקום קצת חום ואמפתיה קיבל השפלה נוספת, נזיפה מאביו זאוס על שהתערב בעניינים של בני התמותה.

במהלך מלחמת טרויה ארס איבד את בתו האהובה, פנתיסילאה מלכת האמזונות, שנהרגה בקרב מול אכילס.

ארס נלחם בהרקלס (ואתנה) ומפסיד

ארס והרלקס היו אומנם אחים למחצה דרך אביהם זאוס, אבל ייצגו הפכים גמורים. האחד היה בן-אלמוות, אלים ושנוא והשני גיבור הלני חצי-אל ואהוב. המיתולוגיה מספרת על כמה היתקלויות בין שניהם, אבל קרב אחד הביא אותם להלחם פנים אל פנים.

קיקנוס, בנו של ארס, חי בצפון יוון, שם נהג להרוג את אורחיו עוברי האורח במטרה להקים מהגולגלות שלהם מקדש לאביו. קיקנוס עורר את כעסו של האל אפולו שהחליט להעניש אותו ושלח את הרקלס לבצע את המשימה. והרקלס ביצע. הוא הרג את קיקנוס באבחת חנית אחת.

אחרי מות קיקנוס בנו, ארס מלא הזעם התנפל על הרקלס עם חניתו בידו. אבל האלה אתנה, שהיתה לצד הרקלס והגנה עליו, הצליחה להסית הצידה את המכה המתקרבת. הרקלס אז דקר את ארס תחת המגן שלו וחוד החנית ננעץ בבשרו של ארס שנפל לקרקע. בסופו של קרב היו אלו דימוס ופובוס, שני בניו של ארס, שהרימו ונשאו אותו, פצוע ופגוע, חזרה אל האולימפוס.

---

שתיים משתיים עשרה המטלות של הרקלס היו קשורות לצאצאים של ארס. במשימה השמינית הרקלס התבקש לתפוס את עדר הסוסות אוכלות האדם של המלך דיומדס שהיה בנו של ארס. הרקלס הרג את דיומדס ונתן לסוסות לאכול את בשרו. במשימה הבאה הוא נדרש להביא את החגורה של היפוליטה מלכת האמזונות. היפוליטה היתה בתו של ארס והוא זה שהעניק לה את חגורת העור המיוחדת. הרקלס הרג את היפוליטה ולקח את חגורתה.

ארס והאחים הענקים

האלודים (Aloadai) היו שני אחים ענקים מתסאליה ששמם אוטוס ואפילטוס. הם רצו לנצח את האלים האולימפיים וכדי להגיע עד אליהם בשמיים הם הניחו את הר אוסה על הר האולימפוס ועליו את הר פליון. ארס ניסה לעצור אותם אבל האחים תפסו וכלאו אותו במיכל ברונזה למשך 13 חודשים. אריבויה, אימם של האחים, גילתה להרמס היכן ארס נמצא והוא הגיע וחילץ אותו (איליאדה 5.381-391).