אלים ואלות מיתולוגיה

אפרודיטה במיתוס היווני

לידת ונוס, אנדרו בוטיצ'לי

אפרודיטה היפה, האצילית, הנחשקת. מיתוסים רבים נכתבו עליה ושירים ומזמורים חוברו לכבודה. דמותה פיארה אין ספור יצירות אמנות, נשים רצו להדמות לה וגברים חשקו בנשים שכמותה. אפרודיטה היא אלת האהבה, התשוקה המינית והיופי במיתולוגיה היוונית, ונוס בגרסתה הרומית. אלה מרכזית ואחת משניים עשר האלים האולימפיים.

אפרודיטה היא בעלת מאפיינים של אלה אם. היא נקשרת לפריון, לידה, נישואין ואיחוד בין בני זוג וככל הנראה מקורה מאלוהות נשית מזרחית: עשתורת-אשתר ויונינה. אפרודיטה נחשבת לאחראית על האהבה והפריון בנישואין, והאיחוד הזוגי החוקי לצורך הולדת ילדים היה אחד מהתפקידים שהוטלו עליה על ידי זאוס. (הומרוס, איליאדה 5.428-429).

שתי גרסאות ללידת אפרודיטה

גרסה ראשונה (הסיודוס, תיאוגוניה, 200-189). קרונוס סירס את אביו אורנוס וזרק את אברי מינו לים. מן הקצף הלבן שנוצר מסביב לאיברים הכרותים שנפלו למים נוצרה אפרודיטה. מכאן גם מקור שמה – אפרוס שהוא קצף ביוונית. לאחר שנוצרה בים, אפרודיטה נסחפה אל האי קיתרה ואז אל קפריסין, שם עלתה על החוף. קיפרית וקיתרית הם שני כינויי שם נפוצים של אפרודיטה. שני המקומות היו מרכזי פולחן גדולים של אפרודיטה.

לידת ונוס, אנדרו בוטיצ'לי
יתכן שזו התמונה המפורסמת ביותר של לידת אפרודיטה מקצף הים. לידת ונוס, סנדרו בוטיצ'לי, 1485, מוזיאון אופיצי, פירנצה

גרסה שנייה היא הרבה פחות ציורית ודרמטית. באיליאדה אפרודיטה מתוארת פשוט כבתם של זאוס והטיטנית דיונה (הומרוס, איליאדה 5, 370).

שתי הווריאציות ללידה של אפרודיטה הן הבסיס לאופי הדואלי של דמותה. אפרודיטה שנולדה מקצף הים קיבלה את הכינוי אורניה (Urania), "אלת השמיים", משום שנוצרה מאברי גופו של אורנוס – שמיים. אפרודיטה אורניה היתה שמימית וחופשיה מתאווה, מייצגת את האהבה האינטלקטואלית. אפרודיטה ההומרית, בתם של זאוס ודיונה, קיבלה את הכינוי פנדמוס (Pandemos). המשמעות המקורית של פנדמוס היתה "נערצת על ידי כל העם", האלה של כל הקהילה (פאן=כל; דמוס=העם), אפרודיטה כאלת האהבה והאיחוד בין בני האדם. במאה 4 לפנה"ס אפרודיטה פנדמוס הפכה לאלה שמייצגת את תשוקת הגוף. גם בפולחן נוצרה ההבחנה בין אפרודיטה אורניה ואפרודיטה פנדמוס כשהראשונה היא אלת הנישואין המכובדים והשנייה אלת האהבה החופשית.

מיתוסים של אפרודיטה

איך קרה שדווקא הפייסטוס התחתן עם אפרודיטה?

הפייסטוס (וולקן אצל הרומים) היה אל האש והנפחות והאל היחיד שתואר ככעור ובעל פגם גופני. הוא יצר לאמו, האלה הרה, כיסא זהב במתנה. כשהתיישבה, נלכדה בתוכו ולא הצליחה לקום. יתכן שרצה לנקום על שזרקה אותו מהאולימפוס כשנולד. כל האלים התחננו להפייסטוס שישחרר את הרה אבל הוא הסכים רק בתנאי שיקבל את אפרודיטה לאשה. וכך היה.

hephaestus with aphrodite and ares
הפייסטוס מפתיע את אפרודיטה וארס, טינטורטו, מינכן

אפרודיטה וארס

למרות שהיתה נשואה להפייסטוס, אפרודיטה העדיפה על פניו את ארס (מארס), אל המלחמה. הבעל הנבגד החליט לנקום בנאהבים. הוא יצר רשת שקופה שלכדה אותם כשהיו יחד עירומים במיטה וקרא לכל האלים שבאו ולעגו להם (הומרוס, אודיסיאה 8.267-366).

אפרודיטה ואדוניס

אדוניס היה פרי יחסי גילוי עריות בין קיניראס מלך קפריסין ובתו מירהא, שהאלים הפכו אותה לעץ מור לאחר מעשה. אפרודיטה מצאה את התינוק אדוניס למרגלות העץ, הוקסמה ממנו והחליטה לגדל אותו. היא העבירה את אדוניס למשמרת אצל פרספונה מלכת השאול, אבל זו נשבתה גם היא בקסמיו ולא הסכימה להחזיר אותו לאפרודיטה כשבגר. לבסוף זאוס החליט שאדוניס יבלה שליש מהשנה עם אפרודיטה, שליש עם פרספונה בשאול ועוד שליש כרצונו. את השליש הנוסף בחר אדוניס לבלות עם אפרודיטה שהיתה מאוהבת בו נואשות. רצה הגורל (ועל פי גרסאות שונות, לא הגורל אלא ארס או פרספונה) וכשאדוניס יצא לצוד הוא נהרג על ידי חזיר בר. מטיפות הדם שנזלו מפצעיו אפרודיטה יצרה את פרח הכלנית.

aphrodite and adonis
אדוניס ואפרודיטה ישובים חבוקים, מצידם האחד אישה עומדת עם סממני אבלות, מימין למטה יושבת פרספונה. תבליט אבן על מזבח, 375-425 לפנה"ס, איטליה 📷 Getty

אפרודיטה, אנכיסס והקשר לרומא

אנכיסס, שביופיו השתווה רק לאלים, היה חלק ממשפחת המלוכה של טרויה. אפרודיטה התאהבה בו ובאה אליו בתחפושת נסיכה בת תמותה. מהזיווג של השניים נולד איניאס. במהלך מלחמת טרויה, אפרודיטה הגנה על בנה וצידדה בטרויאנים.

venus and anchises
ונוס ואנכיסס, ויליאם בלייק ריצ'מונד, 1889/90, ליברפול 📷  Wikimedia Commons

סיפור אהבתה של אפרודיטה את אנכיסס מתואר במספר מקורות כמו ההימנון ההומרי לאפרודיטה (5). אך קורותיו של איניאס לאחר המלחמה מסופרים במקור מאוחר הרבה יותר – אינאיס של וירגיליוס. איניאס, יחד עם אביו אנכיסס, אשתו קראוסה ובנו אסקניוס נמלטו מטרויה בעקבות חורבן העיר. לאחר מסע נדודים ארוך, שמהלכו אנכיסס וקראוסה מתו, הגיעו איניאס ואסקניוס לאיטליה. אסקניוס, שמכונה גם יוליוס, נחשב למי שהקים את העיר אלבה לונגה, מקום הולדתם את רמוס ורומולוס. השושלת היוליו-קלאודית הציגה עצמה כצאצאית של יוליוס/ אסקניוס ודרכו לאיניאס ולאפרודיטה שנחשבה לפטרונית השושלת בייצוג הרומי שלה כ Venus Genetrix. אימוץ אפרודיטה-ונוס כאמם הקדמונית העניק להם את הלגיטימציה לדרוש את השלטון ולהצהיר על עצמם כאלוהיים.

משפט פאריס

הכל התחיל בחתונה של פלאוס ותטיס, מי שיהיו בהמשך הוריו של אכילס. החתונה היתה גדולה ומפוארת וכל האלים הוזמנו אליה. כולם מלבד אריס, אלת הריב והמדון ומי שהייתה ידועה כמחרבת מסיבות באופן כללי. אריס נעלבה וכמו כדי להצדיק את תחום אחריותה האלוהי, הגיעה כאורחת לא קרואה לחתונה והשליכה במרכז החדר תפוח זהב עליו נרשם "ליפה ביותר".

שלוש אלות ראו עצמן ראויות לתואר ותבעו את התפוח: אפרודיטה, הרה ואתנה. מריבה פרצה ביניהן עד שזאוס החליט לשלוח אותן בליווי האל הרמס אל פאריס, נסיך טרויה, שבאותה תקופה עדיין רעה צאן בהר אידה, שיחליט הוא מי המנצחת.

משפט פאריס
משפט פאריס על pyxis (קופסת תכשיטים), דמות אדומה על רקע לבן, אמצע מאה 5 לפנה"ס 📷 The Met

כל אלה הציעה לפאריס מתנה כשוחד. הרה הציעה לו עושר רב ושליטה על אסיה, אתנה הציעה לו חוכמה ומיומנות בקרב, ואפרודיטה הבטיחה לו את את היפה בנשים – הלנה אשתו של מנלאוס מלך ספרטה. פאריס העניק את התפוח לאפרודיטה, וזו עמדה בהבטחתה. היא ליוותה את פאריס במסעו לספרטה. מכאן ישנן מספר גרסאות, האם הלנה היפה התאהבה בפאריס והלכה בעקבותיו מרצונה או שהוא חטף אותה מביתה או שאפרודיטה גרמה לפאריס להראות כמו מנלאוס בעלה ולהטעות את הלנה. כך או כך, הלנה הובאה לטרויה והסיפור שימש כהסבר המיתולוגי לסיבה לפרוץ מלחמת טרויה.

צאצאיה של אפרודיטה

מנישואיה להפייסטוס לא נולדו לאפרודיטה ילדים.
מהזיווג עם ארס נולדו הרמוניה, התאומים פובוס ודיימוס, ולפי חלק מהגרסאות גם ארוס – האהבה.
לאפרודיטה היו פרשיית אהבים עם מספר אלים ראשים נוספים: מאל היין דיוניסוס ילדה את פריאפוס, אל פריון, מגן צמחיית הגן; מהאל הרמס ילדה את הרמפרודיטוס; מהאל פוסידון ילדה את רודוס והרופילוס.
משני מאהביה האנושיים אפרודיטה ילדה את גולגוס וברואה לאדוניס ואת איניאס לאנכיסס.

פולחן אפרודיטה

הפולחן הקדום ביותר שידוע על אפרודיטה הוא מפאפוס שבקפריסין מהמאה ה 12 לפנה"ס. על פי פאוסניאס (1.14.7) האשורים היו האנשים הראשונים שהקימו פולחן לאפרודיטה אורניה ולאחר מכן הפולחן עבר לפאפוס שבקפריסין ולפניקים שהתגוררו באשקלון. גם הרודוטוס תיאר מקדש לאפרודיטה באשקלון כמקדש הקדום ביותר של האלה בכינוייה אורניה.

פולחן אפרודיטה היה נפוץ מאוד בעת העתיקה בכל רחבי הים התיכון, והתפשט גם לקולוניות היווניות בים השחור, יותר מכל אלוהות אחרת. מרכזי הפולחן הידועים היו בקפריסין, קירנה וכרתים והגיע אף לאיטליה וסיציליה, שם זוהתה אפרודיטה כאלה ונוס ונקשרה למיתוס הגיבור אניאס.

אפרודיטה, שהיתה פופולרית מאוד עוד בתקופה הארכאית, הפכה לאף יותר פופולרית עם תחילת התקופה ההלניסטית. ירידת חשיבות הפוליס בסוף מאה 5 הובילה למשבר ברעיון הקהילה, ובמקומו התפתח האינדיבידואליזם וגדל העניין והחשיבות בעיסוק בעצמי ובביטוי אישי של רגשות אהבה. במאה רביעית לפנה"ס היתה התפתחות של הספרות הרומנטית והספרות האירוטית ובמקביל התעניינות בפילוסופיה מאחורי יחסי נשים וגברים. בעולם  בו נשים היו תלויות בגברים והחיים שלהן סבבו סביב נישואין וילדים, היופי המפתה של אפרודיטה עזר להן למצוא חתן ולדאוג לצאצאים בריאים. ההשפעה של הנשים על הגברים, באמצעות כוחה של אפרודיטה, היה חשוב בעולם בו הכוח של הנשים היה מצומצם.

מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?


רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇

האימייל לא ישמש לשום מטרה אחרת מלבד שליחת הודעות על פוסטים חדשים באתר



💬 שאלות, הערות, הארות? התגובות פתוחות

0 תגובות על “אפרודיטה במיתוס היווני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *