פוסידון (Poseidon, Ποσειδων) אל הים והנהרות, בעל המזג הסוער והקלשון, בעזרתו הרעיד את האדמה ועורר סופות בים. פטרון הסוסים ואחד משנים עשר האלים האולימפיים. נפטון (Neptune) במיתולוגיה הרומית.
Habib M’henni, Public domain, via Wikimedia Commons
פוסידון התגורר בארמון במעמקי הים האיגאי סמוך לאובויה, משם היה יוצא לסיוריו על פני הים בכרכרה רתומה לשני היפוקמפוסים – מפלצות ים שחציין הקדמי סוס וחציין האחורי זנב דג. הגלים היו שוקטים כפוסידון התקרב ומפלצות הים היו משתעשעות לרגלי מרכבתו (הומרוס, איליאדה 13.21 והלאה). כמי שבכוחו היה להרגיע את הגלים או לעורר סערות בים ולהטביע ספינות, פוסידון היה אחד האלים המרכזיים והחשובים בדת היוונית, בארץ בה הים היה חלק בלתי נפרד מהחיים בקרבה. יש עדויות שהפולחן לפוסידון החל עוד בתקופה המיקנית, באלף השני לפנה"ס. ערים ששכנו על החוף בנו מקדשים לפוסידון וערכו טקסים והקרבת קורבנות כדי לפייס אותו. דייגים, סוחרים או לוחמים שיצאו למסעות ימיים, כולם פחדו והעריצו אותו וביקשו את עזרתו להפלגה בטוחה בים.
פוסידון במיתוס היווני והרומי
לידת פוסידון ואיך קיבל את הקלשון
פוסידון היה בנם של קרונוס וריאה הטיטאנים ואחיהם של הסטיה, דמטר, הרה, האדס וזאוס. אביו קרונוס בלע את ילדיו מסיבה ברורה והגיונית: קללה רבצה עליו שאחד מבניו ידיח אותו משלטון העולם. כך שכל ילד שנולד לו ולריאה, מיד בלע. כשזאוס, הבן הקטן מכולם, נולד, ריאה התקוממה נגד בעלה ונתנה לו לבלוע אבן עטופה בבד במקום התינוק וכך זאוס ניצל. כעבור שנים זאוס נתן לקרונוס משקה קסמים שגרם לו להקיא את חמשת אחיו האלים שעדיין היו כלואים בבטנו, ביניהם פוסידון.
האלים הכועסים רצו נקמה ויצאו לקרב נגד הטיטאנים על השלטון בעולם. בראשם עמדו זאוס, פוסידון והאדס. הקיקלופים, שהיו לצד האלים, יצרו לפוסידון קלשון בעל שלוש שיניים כנשק שישמש אותו בקרב, וקלשון זה הפך למאפיין המובהק שלו.
אחרי הניצחון של האלים והדחת הטיטאנים, שלושת האחים חילקו ביניהם את השליטה בעולם על פי הגרלה: זאוס בשמיים, האדס בשאול ופוסידון בים (הומרוס, איליאדה 15.190).
פוסידון ואתנה מתחרים על אתונה
פוסידון ואתנה רצו שניהם להיות פטרוני אתונה (כשעדיין לא נקראה כך) היה זה בתקופת שלטונו של קקרופס, המלך המיתולוגי. הריב בין האלים הגיע עד לאוזניו של זאוס שמצא פתרון – לעשות ביניהם תחרות! כל אחד מאלים יעניק מתנה לעיר, ומי שהמתנה שלו תתעלה על השנייה, יקבל את הפטרונות. שני הצדדים עמדו זה מול זה על האקרופוליס. פוסידון ראשון היכה בסלע עם הקלשון ומעיין מים מלוחים פרץ החוצה. אחריו האלה אתנה הצמיחה מן הקרקע עץ זית. אנשי אתונה בחרו במתנה של אתנה כי מה יעשו עם מעין מים מלוחים. וכך אתנה הפכה לפטרונית העיר והעניקה לה את שמה. פוסידון כעס וגרם להצפה עצומה באזור.
התחרות בין פוסידון ואתנה הופיעה על הגמלון (החלק המשולש שתחת הגג) של הפרתנון באקרופוליס של אתונה. לצד הפרתנון נמצא מקדש הארכתאון שמוקדש גם לאתנה וגם לפוסידון. לצידו נטוע מאז העת העתיקה עץ זית שמסמל את עץ הזית הקדוש של אתנה. בתוך המקדש היו באר מים מלוחים וסלע עם סימני הקלשון של פוסידון, אך אלו לא שרדו (הרודוטוס 7.55, פאוסניאס 1.26.5).
פוסידון אל הסוסים
פוסידון נחשב כמי שברא את הסוס, והסוס היה מקודש לו. מספר מיתוסים מקשרים בין פוסידון וסוסים:
גרסה נוספת לתחרות עם אתנה
במהלך התחרות על פטרונות אתונה, פוסידון הכה עם הקלשון בסלע ומהמכה נוצר הסוס (ולא מקור מים מלוחים).
פוסידון ודמטר
פוסידון התאהב בדמטר אחותו. כשהבחינה שהוא עוקב אחריה, התחפשה לסוסה והסתתרה בקרב עדר סוסים שרעה בארקדיה. פוסידון מצא אותה, לא התייאש והפך את עצמו גם לסוס. מהזיווג בין השניים נולד הסוס הפלאי ואלמותי אריון (Areion).
פוסידון ומדוזה
פוסידון התאהב בגורגונה מדוזה ופיתה אותה. כאשר פרסאוס כרת את ראשה, יצא מגופה הסוס המכונף פגסוס.
גרסה נוספת ללידת פוסידון
גרסה מאוחרת (פאוסניאס 8.2.2) לפיה פוסידון, כמו זאוס, לא נבלע על ידי קרונוס אביו. כשנולד, אמו ריאה החביאה אותו בתוך עדר כבשים ונתנה לקרונוס לבלוע סוס צעיר במקום את פוסידון התינוק.
פוסידון ואפולו בונים את חומות טרויה
טרויה נוסדה על ידי המלך לאומדון (Laomedon), שביקש את עזרתם של אפולו ופוסידון בבניית החומה המבוצרת של העיר. אחרי שהבטיח להם תגמול עבור המלאכה, שני האלים הסכימו, אבל כשסיימו המלך לאומדון הפר את ההבטחה וסירב לשלם להם. אפולו ופוסידון כעסו ופוסידון שלח על טרויה מפלצת ימית בשם Cetus שגרמה להרס רב. לאומדון ניסה לפייס את האלים והקריב את בתו הסיונה, למפלצת הימית. בגרסאות מאוחרות הגיבור הרקלס הוא שהרג את המפלצת בתמורה לידה של הנסיכה הטרויאנית. מעשה הרמאות של מלך לאומדון גרם לפוסידון להיות לצד היוונים במלחמה טרויה.
אודיסאוס, פוליפמוס ופוסידון
במהלך מסעותיו הביתה ממלחמת טרויה, אודיסאוס ואנשי צוותו נקלעו למערה של הקיקלופ פוליפמוס, בנו של פוסידון. כדי להמלט מהמערה אודיסאוס הצליח להערים על פוליפמוס ולעוור אותו. פוסידון זעם על הפגיעה בבנו ויצר סערות גדולות בים שהאריכו את המסע של אודיסאוס הביתה לאיתקה בעשר שנים, כשכל שאר אנשי הצוות מתו במהלך הדרך.
פוסידון ומינוס
מינוס מלך כרתים ביקש סימן מפוסידון וזה העלה מן הים פר לבן עצום בגודלו. מינוס הבטיח להקריב את הפר לפוסידון לאות תודה אבל הקריב במקומו פר אחר. פוסידון הכועס הטיל קללה על פסיפאה אשתו של מינוס, שהתאהבה בפר והזדווגה איתו כשהיא מחופשת לפרה. מהזיווג נוצר המינוטאורוס, מפלצת שחציה אדם וחציה שור, אותו מינוס כלא בלבירינת עד שנהרג על ידי תזאוס.
צאצאיו של פוסידון
פוסידון היה נשוי לנימפת הים אמפיטריטה (Amphitrite), איתה ילד את הבן טריטון, בן ים בעל זנב דג.
מלבדה היו לפוסידון בנות זוג רבות מספור, אלות ובנות תמותה, ומיוחסים לו צאצאים רבים, בינהם הרבה יצורים ימיים ומפלצות. כמה מצאצאיו:
אייתרה נישאה לאייגאוס מלך אתונה. בליל הכלולות שכבה גם עם בעלה וגם עם פוסידון. מערבוב הזרעים נולד הגיבור החצי אלוהי תזאוס.
הנימפה Thoosa ילדה לפוסידון את הקיקלופ פוליפמוס, אותו אודיסאוס עיוור.
פוסידון הציל את אמימונה מאונס בידי סאטיר. לאחר מכן שכב איתה בעצמו והיא ילדה לו את נאופוליוס, על שמו העיר נפפליו.
הגורגונה מדוזה ילדה לפוסידון את הסוס המכונף פגסוס ואת הענק כריסאור (Chrysaor).
Eurynome ילדה לפוסידון את הגיבור בלרופון בזמן שהיתה נשואה לגלאוקוס מלך קורינתוס.
האל פוסידון באמנות
ביצירות אמנות פוסידון מוצג לרוב כאדם בוגר וחסון, בעל זקן ושיער גלי. מתקופת הרנסנס השיער הופך לפרוע, כאילו עף ברוח. כמעט תמיד יאחז בקלשון, סמל לשלטונו על הים. סממנים ימיים אחרים יהיו לעיתים כתר או זר העשויים מאצות וצדפים. שני בעלי החיים שמקודשים לו, הדולפין והסוס, יופיעו פעמים רבות לצידו. כשפוסידון רוכב על גלי הים הוא יעשה את זה כשהוא רכוב במרכבה רתומה לסוסי ים, לעיתים לצידו אשתו אמפיטריטה או טריטון בנו.
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇
