הדמוקרטיה באתונה פעלה בין השנים 508/7 ל – 322 לפנה"ס. היו מוסדות דמוקרטיים גם לפני כן. למעשה חוקי סולון מתחילת המאה השישית לפנה"ס, כמה עשרות שנים לפני כן, הם אלו שמסמלים את התחלת התהליך לקראת שלטון דמוקרטי. אך רק בעקבות הרפורמות של המנהיג האתונאי קלייסתנס ב508/7 לפנה"ס התחילה באתונה מה שמכונה דמוקרטיה ישירה מלאה. מה הכוונה בדמוקרטיה ישירה? שהאזרחים יכלו להשתתף בעצמם, באופן ישיר, בהליכי החקיקה והמשפט. לא כמו הדמוקרטיה הייצוגית שיש היום, בה אזרחים בוחרים נציגים והם אלו שמחליטים ומחוקקים חוקים בשמם. הדמוקרטיה באתונה הייתה צורת שלטון מורכבת עם הפרדת רשויות ומערכת איזונים בין מוסדות השונים. האזרחים שלקחו חלק פעיל בפעילות הפוליטית היו רק גברים. לנשים כן היה מעמד אזרחי, אבל לא היו להן זכויות פוליטיות.
דרך המילים
המילה פוליטיקה (πολιτικά) הגיעה מיוונית עתיקה ומשמעותה ענייני העיר. הכינוי אידיוט מקורו במילה idiotes (ῐ̓δῐώτης), אדם שאינו מעורב או חסר ידע בענייני הציבור.
שלושת העקרונות המרכזיים בדמוקרטיה באתונה
איסגוריה ἰσηγορία
שיווין בזכות הדיבור
איסונומיה ἰσονομία
שיווין בפני החוק
איסופוליטאה ἰσοπολιτεία
שיווין הזדמנויות בפעילות ציבורית
המוסדות השלטוניים בדמוקרטיה באתונה
המוסדות העיקריים בשלטון הדמוקרטי היו אספת העם, מועצת הבולה, בית המשפט העממי, הארכונטים ומועצת הזקנים. בנוסף לאלו היו גם מפקדי הצבא, הסטרטגוי, וגם המגיסטרים האזרחיים.
הנה תרשים שמציג את כל גופי השלטון באתונה הדמוקרטית ומערכת היחסים ביניהם
תרשים שממחיש את המורכבות של מערכת היחסים בין מוסדות השלטון באתונה הדמוקרטית
אסיפת העם
אספת העם (Ekklesia, ἐκκλησία) הייתה המוסד החשוב ביותר בדמוקרטיה. כל האזרחים היו מתכנסים לפחות אחת לחודש ודנים בכל נושאים הקשורים לפוליס כמו יציאה למלחמות וחקיקת חוקים חדשים. פעם בשנה התקיים דיון ואישור מחדש של החוקים הקיימים. כל אזרח בפוליס הורשה לשאת דברים באסיפה ולהצביע. רוב ההצבעות היו בהרמת יד. הצבעות בנושאים מסוימים דרשו הכרעה של מינימום 6000 אזרחים. אסיפת העם מקבילה לכנסת בישראל.
מועצת ה-500, הבולה
מועצת הבולה (Boule, Βουλή) הורכבה מ-500 אזרחים, 50 מכל שבט באתונה שהיו נבחרים בהגרלה והתחלפו בכל שנה. הגיל המינימלי להשתתפות היה 30. התפקיד העיקרי של המועצה היה להחליט אילו חוקים יעלו להצבעה באסיפת העם ולהכין אותם. כמו וועדות הכנסת בישראל. המועצה גם יכלה להוציא צווים מיוחדים בעצמה והיתה אחראית לוודא שהחוקים שנחקקו באסיפה מיושמים. המועצה היתה מתכנסת במבנה שעמד באגורה של אתונה והדיונים היו פתוחים לכולם.
בית המשפט
בית המשפט העממי, ה-Heliaia, היה אחראי לפסוק גם בנושאים אזרחיים כמו גניבות או סכסוכי רכוש, וגם בעבירות פוליטיות של שוחד ושחיתות. בית המשפט התבסס על מושבעים – 6000 אזרחים מעל גיל 30. הם נבחרו בהגרלה שנתית וקיבלו שכר סמלי, מה שהבטיח הזדמנות שווה לכל אזרח להשתתף בתהליך. במשפטים עצמם השתתפו כמות משתנה של מושבעים מתוך ה-6000. המושבעים הצביעו "אשם" או "לא אשם" בהצבעה אנונימית.
הארכונטים
תשעה פקידים ממשלתיים שהיו האחראים על יישום החוקים שנחקקו באסיפת העם וניהול התחומים הציבוריים. הם נבחרו בהגרלה שנתית מקרב כל אזרחי אתונה ולא יכלו לשרת בתפקיד שנתיים ברצף. לכל אחד מהם היה תחום אחריות ספציפי, כמו ניהול בתי המשפט, ניהול ישיבות האסיפה והמועצה. שלושת הארכונטים המרכזיים היו הפלומרכוס שהיה אחראי על הצבא, הבסילאיוס היה אחראי לענייני דת, והארכון אפונימוס שפיקח על פסטיבלים וחגיגות ציבוריות ועל שמו נקראה השנה. עוד על הארכונטים תוכלו לקרוא כאן.
מועצת הזקנים
נקראה גם ארופאגוס על שם הגבעה עליה התכנסה. מועצת הארופאגוס היתה מוסד עתיק, מאות שנים לפני כינון הדמוקרטיה והתפקידים שלה השתנתו במהלך ההיסטוריה. בדמוקרטיה היא שמשה כבית משפט לעבירות חמורות כמו רצח, או במקרים בהם בית המשפט העממי לא הצליח להכריע. עבירה חמורה שדינה מוות ונידונה בארופאגוס היתה השחטה של עצי הזית באתונה. המועצה הורכבה מארכונטים לשעבר ורק לאחר שעברו חקירה ולא נמצא בהם קלון. בניגוד למשרות הציבוריות האחרות, התפקיד בארופאגוס היה לכל החיים.
אתונה למטייל! גבעת הפניקס (Pnyx)
מראה האקרופליס מגבעת הפניקס. מצד ימין, במת הנואמים
גבעת הפניקס היתה מקום ההתכנסות של אספות העם בזמן הדמוקרטיה המלאה באתונה. אנשים שהתגוררו רחוק מהעיר לפעמים נאלצו לצעוד ימים רבים כדי להשתתף באסיפה. מכיוון שזה שטח פתוח, ההתכנסויות היו תלויות גם במזג האוויר.
גבעת הPnyx נמצאת ממש במרכז אתונה, מרחק קצר מהאקרופוליס. מי שמסייר על הגבעה, יכול להשקיף על מקדשי האקרופוליס ממול וגם לראות את בימת הנואמים ששרדה עד היום.
דמוקרטיה מכתירה את הדמוס (העם), שחזור של סטלה מ337/6 לפנה"ס, מוזיאון האגורה, אתונה
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇
האימייל לא ישמש לשום מטרה אחרת מלבד שליחת הודעות על פוסטים חדשים באתר
הדמוקרטיה באתונה פעלה בין השנים 508/7 ל – 322 לפנה"ס. היו מוסדות דמוקרטיים גם לפני כן. למעשה חוקי סולון מתחילת המאה השישית לפנה"ס, כמה עשרות שנים לפני כן, הם אלו שמסמלים את התחלת התהליך לקראת שלטון דמוקרטי. אך רק בעקבות הרפורמות של המנהיג האתונאי קלייסתנס ב508/7 לפנה"ס התחילה באתונה מה שמכונה דמוקרטיה ישירה מלאה. מה הכוונה בדמוקרטיה ישירה? שהאזרחים יכלו להשתתף בעצמם, באופן ישיר, בהליכי החקיקה והמשפט. לא כמו הדמוקרטיה הייצוגית שיש היום, בה אזרחים בוחרים נציגים והם אלו שמחליטים ומחוקקים חוקים בשמם.
הדמוקרטיה באתונה הייתה צורת שלטון מורכבת עם הפרדת רשויות ומערכת איזונים בין מוסדות השונים. האזרחים שלקחו חלק פעיל בפעילות הפוליטית היו רק גברים. לנשים כן היה מעמד אזרחי, אבל לא היו להן זכויות פוליטיות.
דרך המילים
המילה פוליטיקה (πολιτικά) הגיעה מיוונית עתיקה ומשמעותה ענייני העיר.
הכינוי אידיוט מקורו במילה idiotes (ῐ̓δῐώτης), אדם שאינו מעורב או חסר ידע בענייני הציבור.
שלושת העקרונות המרכזיים בדמוקרטיה באתונה
איסגוריה ἰσηγορία
שיווין בזכות הדיבור
איסונומיה ἰσονομία
שיווין בפני החוק
איסופוליטאה ἰσοπολιτεία
שיווין הזדמנויות בפעילות ציבורית
המוסדות השלטוניים בדמוקרטיה באתונה
המוסדות העיקריים בשלטון הדמוקרטי היו אספת העם, מועצת הבולה, בית המשפט העממי, הארכונטים ומועצת הזקנים. בנוסף לאלו היו גם מפקדי הצבא, הסטרטגוי, וגם המגיסטרים האזרחיים.
הנה תרשים שמציג את כל גופי השלטון באתונה הדמוקרטית ומערכת היחסים ביניהם
אסיפת העם
אספת העם (Ekklesia, ἐκκλησία) הייתה המוסד החשוב ביותר בדמוקרטיה. כל האזרחים היו מתכנסים לפחות אחת לחודש ודנים בכל נושאים הקשורים לפוליס כמו יציאה למלחמות וחקיקת חוקים חדשים. פעם בשנה התקיים דיון ואישור מחדש של החוקים הקיימים. כל אזרח בפוליס הורשה לשאת דברים באסיפה ולהצביע. רוב ההצבעות היו בהרמת יד. הצבעות בנושאים מסוימים דרשו הכרעה של מינימום 6000 אזרחים. אסיפת העם מקבילה לכנסת בישראל.
מועצת ה-500, הבולה
מועצת הבולה (Boule, Βουλή) הורכבה מ-500 אזרחים, 50 מכל שבט באתונה שהיו נבחרים בהגרלה והתחלפו בכל שנה. הגיל המינימלי להשתתפות היה 30. התפקיד העיקרי של המועצה היה להחליט אילו חוקים יעלו להצבעה באסיפת העם ולהכין אותם. כמו וועדות הכנסת בישראל. המועצה גם יכלה להוציא צווים מיוחדים בעצמה והיתה אחראית לוודא שהחוקים שנחקקו באסיפה מיושמים. המועצה היתה מתכנסת במבנה שעמד באגורה של אתונה והדיונים היו פתוחים לכולם.
בית המשפט
בית המשפט העממי, ה-Heliaia, היה אחראי לפסוק גם בנושאים אזרחיים כמו גניבות או סכסוכי רכוש, וגם בעבירות פוליטיות של שוחד ושחיתות. בית המשפט התבסס על מושבעים – 6000 אזרחים מעל גיל 30. הם נבחרו בהגרלה שנתית וקיבלו שכר סמלי, מה שהבטיח הזדמנות שווה לכל אזרח להשתתף בתהליך. במשפטים עצמם השתתפו כמות משתנה של מושבעים מתוך ה-6000. המושבעים הצביעו "אשם" או "לא אשם" בהצבעה אנונימית.
הארכונטים
תשעה פקידים ממשלתיים שהיו האחראים על יישום החוקים שנחקקו באסיפת העם וניהול התחומים הציבוריים. הם נבחרו בהגרלה שנתית מקרב כל אזרחי אתונה ולא יכלו לשרת בתפקיד שנתיים ברצף. לכל אחד מהם היה תחום אחריות ספציפי, כמו ניהול בתי המשפט, ניהול ישיבות האסיפה והמועצה. שלושת הארכונטים המרכזיים היו הפלומרכוס שהיה אחראי על הצבא, הבסילאיוס היה אחראי לענייני דת, והארכון אפונימוס שפיקח על פסטיבלים וחגיגות ציבוריות ועל שמו נקראה השנה. עוד על הארכונטים תוכלו לקרוא כאן.
מועצת הזקנים
נקראה גם ארופאגוס על שם הגבעה עליה התכנסה. מועצת הארופאגוס היתה מוסד עתיק, מאות שנים לפני כינון הדמוקרטיה והתפקידים שלה השתנתו במהלך ההיסטוריה. בדמוקרטיה היא שמשה כבית משפט לעבירות חמורות כמו רצח, או במקרים בהם בית המשפט העממי לא הצליח להכריע. עבירה חמורה שדינה מוות ונידונה בארופאגוס היתה השחטה של עצי הזית באתונה. המועצה הורכבה מארכונטים לשעבר ורק לאחר שעברו חקירה ולא נמצא בהם קלון. בניגוד למשרות הציבוריות האחרות, התפקיד בארופאגוס היה לכל החיים.
אתונה למטייל! גבעת הפניקס (Pnyx)
גבעת הפניקס היתה מקום ההתכנסות של אספות העם בזמן הדמוקרטיה המלאה באתונה. אנשים שהתגוררו רחוק מהעיר לפעמים נאלצו לצעוד ימים רבים כדי להשתתף באסיפה. מכיוון שזה שטח פתוח, ההתכנסויות היו תלויות גם במזג האוויר.
גבעת הPnyx נמצאת ממש במרכז אתונה, מרחק קצר מהאקרופוליס. מי שמסייר על הגבעה, יכול להשקיף על מקדשי האקרופוליס ממול וגם לראות את בימת הנואמים ששרדה עד היום.
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇
פוסטים אחרונים