מהו בית תלמי?
בית תלמי היתה שושלת מלוכה ממוצא מקדוני ששלטה במצרים בתקופה ההלניסטית במשך כ-300 שנים. השליט הראשון ומייסד השושלת היה תלמי הראשון, גנרל בצבאו של אלכסנדר הגדול שמונה כסטראפ (מושל) מצרים אחרי מותו של אלכסנדר וב305 לפנה"ס הפך למלך מצרים. קיצו של בית תלמי הגיע עם מותה של המלכה האחרונה של השושלת – קלאופטרה השביעית, הקלאופטרה המפורסמת, שהתאבדה בשנת 30 לפנה"ס בעקבות כיבוש מצרים על ידי אוקטביאנוס והפיכתה לפרובינקיה רומית.
נישואי אח-אחות בבית תלמי
בשנת 278 או 277 לפנה"ס נישאה ארסינואה השנייה לתלמי השני מלך מצרים שהיה צעיר ממנה בשמונה שנים. ארסינואה היתה כבר בעשור הרביעי לחייה כשהפכה למלכת מצרים, ואלו היו נישואיה השלישיים. אבל ארסינואה ותלמי לא חלקו רק את כס השלטון אלא גם הורים משותפים שכן הם היו אחים, הן מצד האב (תלמי הראשון) והן מצד האם (ברניקה הראשונה).
נישואי תלמי השני וארסינואה השנייה היו נישואי אח – אחות הראשונים בשושלת. בדורות הבאים נישואים אלו יהפכו לתו היכר של בית תלמי. היו נישואי קרובים, לרבות נישואי אח-אחות, גם בממלכות הלניסטיות אחרות, אך אלו היו מקרים בודדים. לעומת זאת בשושלת התלמית היה זה הנוהג הקבוע. הנישואים לא היו סמליים אלא מומשו באופן מלא ומתקופת תלמי הרביעי נולדו לרוב זוגות האחים צאצאים. במהלך 300 שנות שלטונם, רק שלושה מלכים מבית תלמי ששלטו בפועל לא נישאו לאחיותיהם: תלמי הראשון, תלמי השלישי ותלמי החמישי.
תלמי החמישי וקלאופטרה הסורית
שני הוריו של תלמי החמישי מתו זה אחר זה בשנת 205/4 לפנה"ס כשהוא עדיין ילד קטן. עקב נסיבות חייו לתלמי לא היתה אחות שיוכל להינשא לה כך שבשנת 193 לפנה"ס הוא חותן עם קלאופטרה הראשונה הסורית, בתו של אנטיוכוס השני, במסגרת הסכם שלום עם הממלכה הסלאוקית. נישואים אלו מיזגו את שני בתי המלוכה ההלניסטים (מה שלא מנע מהם להמשיך להילחם זה בזה) והחלה שושלת של מלכות מצריות שנקראו קלאופטרה שנמשכה עד קלאופטרה השביעית האחרונה.
מה עמד מאחורי מנהג נישואי אחים בבית תלמי?
המלכים לבית תלמי היו ממוצא מקדוני ובעלי תרבות יוונית. כשליטים זרים במצרים אחת המטרות העיקריות שלהם היתה שהאוכלוסייה המצרית המקומית תסכים לקבל עליה את מרותם. מלבד המקומיים ישבה במצרים גם אוכלוסייה מקדונית ויוונית שקיימה אורח חיים יווני והיוותה את השכבה השלטת. כך שהמלכים מבית תלמי הציגו את עצמם "בשני ראשים": הם היו גם פרעה וגם בסילאוס (מלך ביוונית).
נישואי אח-אחות יועדו, בין היתר, לקבלת לגיטימציה כשליטים מהאוכלוסייה המקומית. בתרבות המצרית הנוהג היה קיים גם בקרב הפרעונים הקדומים ונחשב כאיחוד של שתי אלוהויות, הד לאיחוד בין איסיס ואוסיריס. המלך בגילומו כפרעה נשא לאישה את אחותו במטרה להביא הרמוניה לעולם. לעומת זאת בקרב היוונים והמקדונים נישואים כאלו לא היו מקובלים כלל ובתחילה זכו להתנגדות עזה. ידועה במיוחד שורה משירו של המשורר סודאטס (Sodates) שחי באלכסנדריה ויצא כנגד נישואי תלמי השני וארסינואה שנייה. תמציתה בתרגום חופשי: "אתה תוקע את ה**ן שלך בחור לא קדוש". סודאטס מצא את עצמו די מהר בתיבה נעולה במעמקי הים. במקביל גויסו מיטב משוררי החצר בניסיון לשווק את נישואי אח-אחות לתושבים היוונים והמקדונים כאיחוד בין זאוס להרה או אדוניס ואפרודיטה. הרעיון היה שהמלך והמלכה הם לא אנשים בשר ודם אלא אלים, ובקרב האלים נישואי אח ואחות מקובלים ורצויים. ההאלהה של הזוג המלכותי השתלבה באופן מלא בתעמולה המלכותית. תלמי השני אף הקים פולחן עבורו ועבור ארסינואה תחת השם Theoi Adelphoi, האלים – האחים. ולאחר מותה של ארסינואה, בשנת 270 או 269 לפנה"ס תלמי הקים לכבודה פולחן תחת השם ארסינואה פילדלפוס, שפירושו ארסינואה אוהבת אחיה.
סיבה עיקרית לנישואי אח-אחות היתה שמירה על טוהר הדם המלכותי והבטחה להמשך יציב של שושלת המלוכה. כאשר האב והאם הם אחים משני הצדדים לא מתעוררות שאלות לגבי זהותו של יורש העצר וזכותו לשלטון. אין מריבות וסכסוכי ירושה. לכן גם הונהגה מונוגמיה בשושלת התלמית. כמעט תמיד לכל מלך היתה רק מלכה רשמית אחת.
מלכות שליטות בבית תלמי
שלוש מלכות בשושלת התלמית הוכתרו באופן רשמי כשליטות עצמאיות והתואר basilissa (מלכה) הופיע על מטבעות שהונפקו בתקופת שלטונן: ברניקה השנייה שהיתה נשואה לתלמי השלישי ושלטה בשמו כאשר יצא למלחמה הסורית שלישית; קלאופטרה הראשונה הסורית ששלטה בשם בנה תלמי השישי; וקלאופטרה השביעית ששלטה בתחילה במקביל לשני אחיה-בעליה ולאחר מכן באופן עצמאי ובשם בנה. היו מספר מלכות נוספות ששלטו לפרקי זמן קצרים, אך שלושת אלו היו היחידות שהיו במעמד רשמי כפרעה במצרים התלמית.
נישואי קרובים בבית תלמי
תלמי II ⚭ ארסינואה II – אחים.
תלמי IV ⚭ ארסינואה III – אחים.
תלמי VI ⚭ קלאופטרה II – אחים.
תלמי VIII ⚭ קלאופטרה II – אחים.
תלמי VIII ⚭ קלאופטרה III – דוד ואחיינית.
תלמי IX ⚭ קלאופטרה IV – אחים.
תלמי IX ⚭ קלאופטרה סלנה – אחים.
תלמי X ⚭ קלאופטרה סלנה – אחים.
תלמי X ⚭ קלאופטרה ברניקה III – אחים וגם דוד ואחיינית.
תלמי XII ⚭ קלאופטרה V – אחים.
תלמי XIII ⚭ קלאופטרה VII – אחים.
תלמי XIV ⚭ קלאופטרה VII – אחים.
שמות המלכים התלמיים
כמובן שהמספורים תלמי הראשון, השני או קלאופטרה השלישית וכן הלאה, ניתנו בתקופה המודרנית כדי להבחין ביניהם. בתקופה ההלניסטית השליטים, מלכים ומלכות כאחד, קיבלו כינויים שלרוב היו שמות הפולחן שלהם. לדוגמא: סוטר (המושיע), אפיפנס (מתגלה לאל), פילומטור, פילופטור (אוהב האם ואוהב האב) או אאורגטס (המיטיב). משמעות השם קלאופטרה הוא אהובת אביה.
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇
