המקדש היווני הוא המבנה החשוב והנפוץ ביותר באדריכלות היוונית.
הנה כמה עובדות מעניינות על המקדשים היוונים העתיקים, לפעם הבאה שתעמדו בשמש הקופחת מול ערימת אבנים חרבה.
המקדשים נבנו לפי פרופורציות מדויקות
כל החלקים במבנה המקדשים היו בפרופורציות זה לזה כשיחידת המידה היתה קוטר העמוד. הכל חושב בדיוק מתמטי, מהמרווחים בין העמודים, דרך כמות החריצים בכל עמוד ועד גובה הגמלון.
במקדשים בוצעו תיקונים אופטיים
אדריכלים ופסלים יוונים השתמשו בטכניקות שונות כדי ליצור אשליות אופטיות בעיצוב המקדשים. לדוגמה, הם השתמשו בקימורים ובנטיות קלות בעמודים וברצפה. המטרה היתה לנטרל את העיוות הנגרם מנקודת המבט של הצופה ולהשוות למקדש איזון והרמוניה מבחינה ויזואלית.
על התיקונים אופטיים בפרתנון תוכלו לקרוא כאן
המקדש היווני לא נועד למתפללים
לפי התפיסה היוונית המקדש היה ביתו של האל או האלה לכבודם נבנה. בניגוד לבתי כנסת, מסגדים או כנסיות, מטרת המקדש היתה לאכלס את פסל האל ולא את המתפללים. ברבים מהמקדשים הכניסה היתה אסורה (מלבד לכוהנים) והדלתות נפתחו רק במועדים מוגדרים. הקרבת קורבנות, טקסים ופסטיבלים דתיים נערכו מחוץ למקדש.
חלק מהמקדשים היו עצומים בגודלם
מקדשים יכלו להגיע לאורך של מעל 100 מטרים ולגובה של 30 מטרים. משך תקופת בניית מקדש יכלה להגיע לעשרות שנים. הבנאים השתמשו בחבלים, גלגלות ומנופי עץ כדי להגיע לגבהים והעמודים לא נבנו כמקשה אחת אלא בסוג של "פרוסות" שהונחו אחת על השניה.
המקדשים נצבעו בצבעים
היום מה ששרד מהמקדשים היוונים הוא שיש לבן בוהק, אבל במקור חלקי המקדש נצבעו בצבעים בוהקים. שימוש בצבעים כמו אדום, כחול וצהוב הופיע בעיקר באלמנטים העיטוריים של המקדש כמו התבליטים והעיטורים שבאזור הגג.
המקדשים נבנו לפי אותו דגם
אם כל המקדשים היוונים נראים לכם אותו דבר, אתם לא טועים. רב המקדשים ׁ(אבל לא כולם) התבססו על תוכנית דומה. מבנים מלבניים פשוטים, עם שורת עמודים חיצונית: מלפנים או מלפנים ומאחור או מקיפה את כל המבנה הפנימי. העמודים יכלו להיות בשלושה סגנונות: דורי, איוני ומאוחר יותר גם קורינתי. על גבי הקורה שעל העמודים וגם באזור הגג היו תבליטים פיסוליים. המקדשים נבדלו אחד מהשני במיקום וסגנון העמודים, בעיטורים ובגודל המבנה, שהשפיע גם על כמות העמודים.
רוב המקדשים פנו למזרח
החזית של המקדש היווני וגם פניו של פסל הפולחן של האל או האלה בתוכו, פנו בדרך כלל למזרח, כיוון שמסמל את השמש העולה ותחילתו של יום חדש. היתה גם סיבה פרקטית: כיוון כזה אפשר לאור טבעי להאיר את פנים המקדש במהלך היום.
משחקי מילים
היוונים העתיקים קראו למקדש בשם נאוס (naos, ὁ ναός) שפירושו מקום מגורים כי המקדש נחשב לביתו של האל.
המילה temple הגיעה דווקא מה- templum הלטיני.
מקדשים כבתי אוצר
מקדשים גדולים כללו גם חדרים פנימיים ששימשו לפונקציות שונות ובעיקר כבתי אוצר. מה הכוונה? אנשים פרטיים או ערי מדינה אחסנו בהם אוצרות כמו זהב, כסף וחפצים יקרי ערך. אלו היו מנחות לאל וסימלו את השגשוג והכוח של התורמים.
המקדשים הכי הכי..
המקדש היווני הכי עתיק ששרד עד ימינו הוא כנראה מקדש הרה באולימפיה, מקדש דורי שמתוארך לתחילת המאה ה-6 לפנה"ס.
המקדש הקטן ביותר הוא אולי מקדש אתנה ניקה (אתנה המנצחת) על האקרופוליס של אתונה. גודלו 8.27 על 5.64 מטרים וגובהו 7 מטרים.
מקדש הפרתנון באתונה הוא כנראה המקדש היקר ביותר שנבנה (לא ניתן לדעת בוודאות), וגם הגדול ביותר באתונה: 30 מ' רוחב על 69 אורך.
מקדש ארטמיס באפסוס הוא אחד משבעת פלאי העולם העתיק בזכות גודלו העצום (כנראה הגיע ל115 מ' אורך, פי 2 מהפרתנון) והעיטורים שקישטו אותו. הוא לא שרד.
עוד אחד לרשימה פלאי עולם הוא פסל הפולחן של זאוס במקדש זאוס באוליפיה שנוצר על ידי הפסל פידיאס. גם הוא לא שרד.
מתעניינים בתרבות יוון העתיקה? רוצים לדעת כשיוצא פוסט חדש?
רשמו את כתובת האימייל שלכם כאן למטה 👇